בלב היער, שני אוהבים מתמכרים לריגוש של הטבע. השמש מסננת בין העצים כשהם חוקרים זה את גופו של זה, ומגיעה לשיאה בהחלפה בעל פה נלהבת שמשאירה אותם חסרי נשימה.
בלב היער, בין העלים המרשרשים והציפורים המצייצות, מתחולל מפגש מרגש. גבר ואישה, גופותיהם השתלבו בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו. האישה, על ברכיה, עיניה בוערות מתשוקה, שולחת יד אל גבריותו הפועמת. היא לוקחת אותו לפיה, שפתיה ולשונה עובדות בהרמוניה כדי לגרום לו עונג. ידי הגבר משוטטות על גופה, מלטפות את עורה, כשהוא מאבד את עצמו בקצב הריקוד שלהם. היער הופך לבמה שלהם, קולות הטבע המוזיקה שלהם. האוויר סמיך מציפייה ותאווה, טעמו על לשונה רק מזין את תשוקתה. זהו ריקוד קדמוני, חגיגה של אינסטינקטים גשמיים, המתבצעת בגלוי, תחת עיניהם הפקוחות של העצים והשמיים שמעל. עדות לתשוקה הגולמית, הלא מסוננת, שקיימת בין שני גופים בזעקי התשוקה.
