דיאנה גרייס, פתיינית חונקת, לימדה טיפש טיפש לקח שהוא לא שכח לעולם. היא שלטה בו, מוכיחה מי השולט, כל זאת תוך שהיא מזכירה לו את מקומו.
דיאנה גרייס, יפהפייה מהממת, מצאה את עצמה במצב לא יציב כשנתפסה על ידי חברתה. העבירה? היא דיברה על החבר של חברתה מאחורי גבו, וטענה שהוא תחת מטופש. חברתה, שניצלה את ההזדמנות לנקמה, החליטה ללמד אותה לקח בענווה ובצייתנות. היא הפשיטה בזריזות את דיאנה עד להלבשה התחתונה, חושפת את גופה ללא רבב, ועברה להעניש אותה. החברה, דמות דומיננטית, השתלטה על המצב, הורתה לדיאנה להתפשט לגמרי ולעמוד על ברכיה. אסור היה לה לעמוד עד שתלמד את הלקח. העונש היה קשה, אבל דיאנה ידעה שזה מגיע לה. היא עמדה להישאר על ברכיה, גופה חשוף ופגיע, עדות לטעות שלה. זה היה שיעור בענווה, שיעור בצייתנות. שיעור שדיאנה לא תשכח לעולם. אבל כשהיא נשארה על ברכיה עקפה אותה תחושה מוזרה. תחושת עוררות, סתירה להשפלה שחשה. זו הייתה תפנית מעוותת, סוטה של אירועים, אבל זו הייתה הדרך היחידה שידידתה ידעה ללמד אותה לקח.
