אני שכן שלא יודע שובע עם כישרון לחקר בעל פה. לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי של השכנים שלי עם פיר נוקשה, והתמכרתי בשקיקה ללקק ולטעום כל סנטימטר מהגבריות שלו.
בתחום החקירה האירוטית, אין גבול רחוק מדי לחצות. מצאתי את עצמי נמשכת לגבריות שכני, משתוקקת לטעום ולחקור כל סנטימטר. כשירדתי על ברכי לפניו, לשוני משרטטת בשקיקה את אורכו, מתענגת על הטעם המלוח, המוצק. גניחותיו הלכו והתגברו, גופו רועד מציפייה. לקחתי את הזמן, מתענגת על כל רגע, כל טעימה, כל רעד של עונג שעבר בו. ידיו הסתבכו בשערי, מדריכות אותי, מדרבנות אותי לקחת עוד. וכך עשיתי, לשוני התעמקה עמוק יותר, שפתיי בקושי התחככו בנקודה הרגישה ביותר שלו. השיא שלו היה סימפוניה של עונג, פורקנו ציפה את לשוני, והשאיר אותי שבעה לחלוטין. זה היה יותר מסתם מעשה פשוט של עונג בעל פה. זה היה ריקוד, סימפוניה של הנאה שהשאירה את שנינו חסרי נשימה.
